קלף ההשוואה לעומת קלף המורד
הגישות שמעכבות אותנו בחיים

קלף ההשוואה -
"בקלף אנו רואים גזע עץ אלון ולידו גזע עץ הבמבוק.
מי אמר שהבמבוק יפה מהאלון, או שהאלון יקר מהבמבוק.
האם האלון רוצה שיהיה לו גזע חלול כמו לבמבוק, האם הבמבוק מקנא  באלון על כך שהוא גדול יותר.
הרעיון שהעצים משווים את עצמם זה לזה מגוחך. רק אנו- בני האדם, משווים את עצמנו כל הזמן לאחרים".

בחברה התרגלנו לחשוב על עצנו כמוצלחים, תמיד בהשוואה לאחרים. כאשר אומרים לנו שאנו חכמים,
בד"כ כהשוואה לעומת אחרים.
כאשר אנו רוצים להרגיש יפים, גם זה בהשוואה לאחרים, לפי נורמה מסוימת בחברה.
כך גם לגבי כישרונותינו המקצועיים, אם נרגיש מתוסכלים על כך שאנו פחות אינטליגנטים או פחות יפים
ממישהו אחר, לעולם לא נהיה  מרוצים מעצמנו.
תמיד יהיה מישהו יפה יותר, מוכשר יותר וחזק יותר. ולהפך, תמיד יהיו גם כאלה שהם פחות ממך בכל הדברים.
הדרך לגלות מי שאתה, אינה על ידי השוואת עצמך לאחרים, אלא על ידי בחינה אם אתה מגשים את הפוטנציאל
שלך בדרך הטובה ביותר  שאתה מכיר.

קלף המורד
"בקלף הדמות מלאת עוצמה וסמכותית היא בבירור האדון של היעוד שלה. על כתפיה סמל השמש,
ולפיד שהיא אוחזת בידה הימנית מסמל  את אור האמת שלה, שזכתה בה במאמץ.
אין זה משנה, אם הוא עשיר או עני, המורד הוא קיסר באמת, מכיוון שהוא שבר את השרשראות
וההתניות והדעות המצחיקות של החברה.
הוא יצר את עצמו על ידי אימוץ כל צבעי הקשת, עולה מהשורשים החשוכים וחסרי הצורה של עברו
הלא מודע ומצמיח כנפיים כדי לעוף  אל השמים. דרך הווייתו עצמה היא מורדת, לא משום שהוא נאבק
במשהו או במישהו, אלא כי הוא גילה את הטבע שלו, והוא נחוש בדעתו  לחיות על פיו.
הנשר הוא חיית הנפש שלו, שלוח בין האדמה לשמיים. המורד מאתגר אותנו להיות אמיצים מספיק
כדי לקחת אחריות למי שאנחנו, ולחיות את האמת שלנו".

סיפור המקרה
ליאורה הגיעה אלי לאחרונה בעקבות המלצת חברתה מתל-אביב . ליאורה (שם בדוי), בחורה צעירה,
יפה ונעימה, כל חזותה אומרת  שהיא אומנית. ליאורה גרה כעת במרכז הארץ, לפני כשנה סיימה צבא,
ועכשיו כל שאיפתה ללמוד אומנות וליצור.
אך מה שמפריע לה בדרכה הם החסימות והפחדים, וחוסר האמונה בעצמה.
ליאורה סיפרה, שכל חבריה כבר מצאו כיוון בחייהם, עובדים ולומדים, יש להם בני זוג, ורק היא
מרגישה שהיא עדיין לא מגיעה לשום מקום.
כאשר שאלתי אותה מה היא עשתה במשך השנה מאז שחרורה מהצבא, הסתבר מדבריה שהיא עובדת
מזה מספר חודשים בחנות בת"א.
העבודה שם משעממת ומתישה, דורשים ממנה לעבוד עד שעות מאוחרות, ולא נשאר לה כבר אנרגיות
להשקיע בדברים אחרים.
ברוב הימים היא הולכת ישר מהעבודה למיטה ונרדמת מיד מרוב עייפות.
הזמן היחידי שהיא יכולה סוף סוף לעסוק בדברים האהובים עליה הם סופי שבוע.
אז היא הולכת לשבת ליד הים ומציירת.
יש לה מלא רעיונות, אך מחוסר ביטחון היא אינה מעיזה להוציא אותם לפועל.
לדבריה, מי כבר ירצה להתעניין בהם, יש כל כך הרבה אנשים מוכשרים יותר ממנה.
היא הראתה לי חולצה שהיא לבשה, אשר היה עליה הדפס ציור יפהפה, ססגוני ומלא צבעים עזים, פרי עבודתה.
לאור קריאת ההתפעלות שלי לנוכח הכישרון שכזה, ליאורה הייתה קצת נבוכה.
אמרתי לה שזאת גם יצירה נהדרת וכדאי לה לעשות עם זה משהו....
פרסנו קלפים, ולשאלה מה חוסם את ליאורה יצא קלף הראשון- קלף השוואה.
מה שעוצר את ליאורה זאת ההשוואה לאחרים.
הסברתי לליאורה שאין טעם לעשות השוואות, כי כל אדם הוא ייחודי ולו מסלול שונה בחיים.
ככל שהיא תשווה את עצמה לאחרים, כך היא תוותר על הדרך שלה.

כקלף השני - מה יעזור - יצא קלף המורד.
על ליאורה להתחבר לאמונה בייעוד שלה, לאמת הפנימית ולהיות אמיצה לחיות את מי שהיא: אומנית.
הקלפים הנוספים שיצאו:

קלף העוצמה- "בקלף מצוירת דמות שלבשה צורה של חץ, והיא מתקדמת למטרה. הדמות נעה במהירות
כאנרגיה עוצמתית וטהורה.
ככל שאנחנו ממוקדים במטרה שלנו ומשוכנעים בדרך שלנו, אנו יכולים לנוע במהירות האנרגטית לקראת
המטרה בעוצמה ובאומץ".

כקלף התוצאה – יצא קלף ההבנה
"בציור הקלף אנו רואים ציפור מסתכלת החוצה, מעבר לסורגים. אך למעשה הסורגים נעלמים,
הם היו אשליה בלבד. מסתבר שלא היה כלוב בכלל. הציפורים האחרות מזמינות אותה החוצה, אל החופש.
הציפור הקטנה מוכנה סוף סוף לעוף בפעם הראשונה.
הציפור הבינה לראשונה שהכלוב היה פתוח תמיד, והיא יכלה בכל רגע לעוף אל השמיים.
אך היא לא העזה מתוך פחד. הפחד הוא טבעי, אך אל לנו לאפשר לו לעצור אותנו. ורק כאשר אנו מבינים,
שאנו בני אדם חופשיים, חופשיים מדפוסי חשיבה מעכבים, חופשיים מחוסר אמונה, מהשוואות אל
בני אדם אחרים. חופשיים להיות אנו עצמנו. ורק אז אנו יכולים לעוף גבוה, לפרוס כנפיים ולעוף"..

הסיכום:
ליאורה אדם מקסים, כישרונית ומלאת רעיונות, אך היא יצרה לעצמה "כלוב" אשר סוגר עליה ולא נותן לה לפרוץ.
עליה להתחבר לאנרגיה של המורד, להבין שהיא ייחודית ומיוחדת במינה, ואין טעם להשוות את עצמה לאחרים.
עליה להתחבר לעוצמה הפנימית, להעז עם הרעיונות הכי משוגעים שלה ביצירה. להבין שעליה להגשים את
הפוטנציאל שלה, ורק אז היא תפרוץ את הכלוב ותצא אל החופש המיוחל.
במקביל לייעוץ וטיפול אנרגטי לניקוי חסימות, הכנתי לליאורה תמציות פרחי באך לחיזוק ביטחון העצמי,
וליאורה יצאה מחוזקת ומלאת אופטימיות.

לאחר שיחה זו ליאורה החליטה להירשם לבית ספר לאמנויות בתל-אביב, והשבוע קיבלתי ממנה טלפון שהיא עברה בהצלחה את הבחינה.
היא נשמעה מלאת התלהבות, מרץ ושמחה...
אני משוכנעת שליאורה תצליח ביותר בדרכה ותמצא את החופש ואת האושר שלה ….

הכותבת היא סופיה פטר - מנהלת המרכז
הרוחני לחיות בהרמוניה, הילרית, מטפלת בפרחי באך,
קוראת בקלפים, עבודה עם חלומות ועוד
מנחת סדנאות ומעגלי נשים

סופיה פטר בפייסבוק.